יום ראשון, 19 בספטמבר 2010

איך לחסוך כסף - חלק ראשון: איך לא לחסוך

הצילום כולו מבוסס על אור, והממשק שבין המצלמה לפוטונים של האור מבוסס על העדשה. לעדשות יש תכונות שונות שמשפיעות על התוצאה הסופית. להלן החשובות שבהן:
  • מפתח הצמצם המירבי: מפתח הצמצם קובע את כמות הפוטונים שיכולה לעבור דרך העדשה ביחידת זמן נתונה. עדשות רחבות צמצם מאפשרות צילום במהירויות תריס גבוהות יותר בתאורה נתונה מאשר עדשות איטיות. לחילופין, הן מאפשרות שימוש ברגישות נמוכה יותר לאור של הסרט או החיישן, שמתבטאת בתמונה חלקה יותר ובטווח דינאמי מוגדל. עדשות בעלות מפתח צמצם גדול מאפשרות לצלם שליטה רבה יותר בעומק השדה, ולפיכך גם בקומפוזיציה.
  • מיקרו קונטרסט: כושרה של העדשה להביא לידי ביטוי ערכי טונאליות וגוון דומים. ככלל, הקונטרסט הולך ופוחת עם הגדלת מפתח הצמצם. הצרה הגדולה ביותר של תמונות המצולמות במפתחים גדולים מ-f/2 היא הקונטרסט הנמוך, שקשה מאד לתיקון בשלב עיבוד התמונה. רוב עדשות הזום העממיות סובלות מקונטרסט נמוך למדי בכל מפתחי הצמצם שלהן.
  • ציור אזורים שמחוץ לעומק השדה: האזורים שמחוץ לעומק השדה מופיעים בתמונה כ"מטושטשים" במידה כזאת או אחרת. הטשטוש הזה מוכר גם במילה היפנית bokeh ומזוהה במידה רבה עם תצלומים "מקצועיים". מידת הטשטוש של הרקע תלויה במספר גורמים: מרחק המצלמה מהנושא, מרחק הנושא מהרקע, אורך המוקד, מפתח הצמצם, גודל החיישן ואיכות העדשה. אופי הטשטוש יושפע גם ממרקם הנושא, מהבדלי בהירות בין הנושא והרקע, מצורתו של הצמצם ואפילו מהצבעים הדומיננטיים בסצנה. עדשות יקרות יציירו מקורות אור מרוחקים הנמצאים ברקע כעיגולים בהירים בעלי מופע אחיד בכל שטחם. עדשות עממיות יציירו מקורות אור כאלה כ"טבעות של בצל" וייצרו רושם של עומס בפרטים באזורים שאינם ממוקדים. מאפייני הבוקה דורשים דיון פיזיקלי מורכב על תכונות האור ועל תכונות העדשה. הידע שלי לוקה בחסר, אבל תוכלו לקרוא כאן ולהשכיל. עדשות ספציפיות, בעיקר פריימים מהירים, נהנים מ"אופי" מיוחד להן בציור האזורים שאינם ממוקדים. למשל, עדשות לייקה גורמות לרקע להיראות "גבישי" בזכות תכונות הזכוכית שמשמשת בעדשות אלה, המופקת מהחול בקרקעית אחד האגמים במערב גרמניה. גם לחלק מעדשות צייס יש "אופי", שמתבטא ב"פסי צבע" רכים ברקע התמונות ובציור כמעט תלת מימדי של הנושא.
  • כושר הפרדה: כושרה של העדשה להבחין בין קווים סמוכים. כושר ההפרדה פוחת ככל שמפתח הצמצם גדול יותר, אבל גם בצמצם סגור מאד. במצלמות דיגיטליות הוא תמיד גבוה יותר במרכז התמונה מאשר בסמוך לפינות שלה. כושר ההפרדה במרכז העדשות החדות ביותר הקיימות הוא כ-4 מיקרון. זהו גם קוטר הפיקסל בחיישנים החדשים ביותר (חיישני APS-C בעלי 18 מגה-פיקסלים או חיישני 4/3 בעלי 12 מגה-פיקסלים). מכאן שהגדלה נוספת של רזולוציית החיישנים לא תתרום למידת הפירוט בתמונה. למעשה, רובן הגדול של העדשות לא מאפשר את ניצול מלוא הרזולוציה גם כיום.
  • החשכת פינות (vignetting): המבנה התלת מימדי של החיישן במצלמות דיגיטליות מחייב זווית קרובה לישרה בין קרני האור העוברות בעדשה לבין החיישן. האור המגיע לפינות החיישן זוויתי ולכן איננו מנוצל במלואו. הביטוי לכך הוא תופעת החשכת הפינות, שאופיינית לעדשות עממיות רבות וכן לעדשות שפותחו עבור מצלמות פילם. לכאורה קל לתקן את החשכת הפינות בכל תוכנת עריכה ע"י הבהרה סלקטיבית של התמונה, אבל הבהרה שכזאת עלולה להגביר את הרעש הדיגיטלי הנראה ולהפחית את הטווח הדינאמי בשולי הפריים.
  • אברציות כרומטיות: שבירת האור ע"י הזכוכית אינה אחידה לכל אורכי הגל של האור הנראה. הדבר מתבטא ב"שוליים" צבעוניים של כתמי אור המופיעים בתמונה - פסים דקים בצבעים ירוק או מגנטה. על מנת להפחית את התופעה נעשה שימוש בזכוכית בעלת מבנה כימי מיוחד שמצטיין בפיזור נמוך של האור. מרבית תוכנות עיבוד התמונה ואף המעבדים של חלק מהמצלמות מסוגלים "להיפטר" מהאברציות הכרומטיות באופן יעיל.
המסר שנובע מכל המידע הזה הוא אחד: רצוי שלא להתפשר על איכות העדשות. לעדשה יש השפעה מכרעת לא רק על מידת השליטה היצירתית של הצלם בעומק השדה ועל היכולת לצלם בתנאי תאורה פחות מאידאליים, אלא גם על מאפייני התמונה: החדות שלה, המיקרו-קונטרסט והאופי של הרקע. כל אלה קובעים את מצב הרוח של התמונה, או ליתר דיוק: את מידת השליטה של הצלם במצב הרוח של התמונה; לפעמים הבדל של סטופ אחד במפתח הצמצם ישנה את הלך הרוח של התמונה מן הקצה אל הקצה.
כפי שכבר כתבתי, צלם איננו זקוק באמת לרצף ארוך של אורכי מוקד. ניתן לחסוך בתקציב העדשות ע"י התמקדות בשתי עדשות פריים איכותיות באורכי מוקד שימושיים.
לעדשות יש תוחלת חיים ארוכה: עשרות רבות של שנים. לעומתן, תוחלת החיים של מצלמה דיגיטלית היא שנים בודדות. המצלמות הולכות ומשתפרות בקצב מהיר. השינוי בטכנולוגיה של הרכבת עדשות איטי מאד ולכן רכישת עדשה איכותית היא "השקעה" ארוכת טווח ובטוחה. יותר מזה: החלפת גוף מצלמה תתרום לאיכות הטכנית של התמונות רק במצבים קיצוניים (בעיקר ב-ISO גבוה מאד). אדון בכך באחד הפוסטים הקרובים. לעומת זאת, החלפת עדשה תשפר, לעתים באופן ניכר, את רוב התמונות.

הבוקה בעל המרקם הגבישי של לייקה

    2 comments:

    1. אנונימי19.9.2010, 10:21

      מעניין!

      השבמחק
    2. תודה. בזכותך למדתי סופסוף מה זה בוקה.

      השבמחק

    Google Analytics Alternative