יום ראשון, 15 בינואר 2012

על צילום ומיון אפרוחים

מקובל לחשוב שראיה צילומית היא תכונה מולדת וקשה עד לא ניתן לרכוש את המיומנות מלימוד. אבל, אולי בכל זאת קיים "מומחה" שיכול ללמד אותנו ראיה צילומית?

באחת הכתבות המרתקות ביותר שקראתי:"איך האינטואיציה עובדת?" שפורסמה באתר כלכליסט, טוען פרופ' דניאל כהנמן, זוכה פרס נובל ואבי הכלכלה ההתנהגותית כי "בכולנו מסתתרת טכנולוגיה רבת עוצמה שניתן לתכנת אותה לכל צורך... קיים בנו פוטנציאל לגאונות אינטואיטיבית בכל מה שנבחר להתמחות בו".
... ההוכחה האולטימטיבית לגמישותה של האינטואיציה היא מקצוע משונה בשם מיון אפרוחים. הוא נולד רשמית ב־1924, הודות לשלושה מדענים יפנים שמצאו לראשונה שיטה להבחין בין אפרוחים זכרים לנקבות כבר ביום הראשון לחייהם ולא בגיל ארבעה שבועות, כפי שהיה נהוג עד אז.
זו היתה בשורה קשה לתרנגולים הזכרים, אבל חדשות נהדרות למגדלי העופות ברחבי העולם, ששאפו תמיד להיפטר מהתרנגולים מוקדם ככל האפשר. אבל השיטה התגלתה כבעייתית: ההבדלים שהמדענים היפנים זיהו היו עדינים ולא חד־משמעיים וביותר מ־40% מהמקרים כלל לא הופיעו.
ובכל זאת היא עבדה מצוין. בתוך עשור שינו בוגרי השיטה היפנית את התעשייה כולה. הטובים שבהם מסוגלים למיין 8,000 אפרוחים ביום ב־99.7% דיוק. אבל איך הם עושים את זה, אם הטכניקה רעועה כל כך? אר.די. מרטין, כותב הספר "מומחה למיון אפרוחים", גילה שלתופעה אין הסבר טכני משביע את הדעת. הממיינים עצמם אינם מסוגלים להסביר במילים איך הם עושים את זה, וכשדוחקים בהם הם אומרים שהם פשוט מרגישים את מין האפרוח.
"יש רק דרך אחת ללמוד 'להרגיש' מין של אפרוח", מסביר מרטין בספרו. "הסטודנט לוקח אפרוח, בוחן אותו בזהירות ומניח אותו בסל המתאים. בהתחלה זה כמעט ניחוש מוחלט. המדריך, שעומד לידו כל הזמן, מסתכל ואומר לו בכל פעם 'כן' או 'לא'. את הפעולה הזאת הם עושים אלפי פעמים מדי יום. בשבועות הראשונים התלמיד טועה בחצי מהמקרים. אחרי חודש כמות ה'לא' יורדת לפחות מ־30%. אחרי כמה חודשים, אם הוא מוכשר, הוא לא שומע יותר את המילה 'לא' בכלל. זה מפסיק להיות משהו שדורש מאמץ מנטלי והופך למשהו אוטומטי לגמרי".
"זו", אומר כהנמן, "עיקר השיטה לתכנת את האינטואיציה: חוקיות, תרגול רב ופידבק מיידי ורציף מהמומחה הכי טוב שאתה יכול למצוא". אחד מהשלושה לא מספיק...
מתוך: "איך האינטואיציה עובדת?" http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3533866,00.html


ומהאפרוחים לתצלומים. החיפוש אחר מומחה שיגיד לנו 'כן' או 'לא' על התמונות שלנו מביא אותנו בצורה די אינטואיטיבית למקומות כמו פורום תפוז ודומיו, אתרי שיתוף והאתר מספר אחת שממנו קיבלתי עד היום רק 'לא' - 1X.com.הבעיה לפחות עם השניים הראשונים היא שצריך מומחה שיגיד לך מי המומחה שדעתו אובייקטיבית ואמינה ומי מונע ממניעים של פופולריות, מעמד וכו'...
תשאלו אולי איך למצוא את המומחה שיגיד מי המומחה? בשביל זה צריך מומחה...ומכאן לביצה והתרנגולת. 
הרעיון של לימוד ראיה צילומית על ידי "תכנות אינטואיציה" נראה הגיוני ומלהיב בעיניי. עם זאת אני חושב שאין דבר מספק יותר מלהגיע לשם בכוחות עצמך. וגם אם לא אגיע לשם לעולם אני בטוח שאהנה מהדרך.

מיכאל פוקס


הערת העורך:
האם אפשר "לאמן" את האינטואיציה? האם בצילום (או באמנות בכלל) הדיכוטומיה של "נכון" ו"לא נכון" רלוונטית כפי שהיא רלוונטית למיון אפרוחים? ואם כן, מיהם בעלי הסמכות שישפטו? עורך האתר 1X? אוצר הגלריה? המצביע האנונימי בתחרות הפתוחה? הבוחן של מאגר ה-micro stock? מוביל הדעה ב"תעשיה"? המאסטר החי או המת?
האינטואיציה היא קופסה שחורה שמושפעת ממרכיבים פנימיים (תחושות, רגשות, טעם, ניסיון והשקפת עולם) וחיצוניים (כיצד "צריך" לצלם). "תכנות" שלה משמעו חיזוק ההשפעות החיצוניות תוך דיכוי המרכיבים ההומאניים שלה. כשאנחנו מפעילים כלים מתוכנתים אנחנו נצמדים לאלגוריתמים קבועים מראש, קשיחים, שאמורים להבטיח תוצאה אופטימלית. במדע ובתעשיה יש יתרונות ברורים לכלים כאלה. אפילו בצילום: כך נקבעים הפרמטרים של החשיפה ושל המיקוד האוטומטיים. מצלמת השנה של 'העין' מפעילה אפילו אלגוריתם לעריכה אוטומטית: היא בוחרת את התצלומים הטובים ביותר מתוך רצף של חשיפות. לא מן הנמנע שבעתיד יופיעו מצלמות שיתיימרו להציע אלגוריתמים של ראיה צילומית. נוכל להניח להן לבחור את הקומפוזיציה ואת רגע החשיפה ה"אופטימליים". אבל האם נרצה בכך?
הסיפא של הדברים הוא לדעתי פשרה מצוינת: "עם זאת אני חושב שאין דבר מספק יותר מלהגיע לשם בכוחות עצמך. וגם אם לא אגיע לשם לעולם אני בטוח שאהנה מהדרך."
.

10 תגובות:

  1. אני לא חושב שאפשר לאמן אינטואציה בצילום בשיטה שהוזכרה. זה אפשרי כאשר התוצאה הרצויה היא קבועה וזהה לכל מי שיחפוץ לעסוק באותו נושא, לדוגמה מיון אפרוחים.

    "חוקיות, תרגול רב ופידבק מיידי ורציף מהמומחה" כשזה מגיע לאמנות או אפילו צילום תיעודי יוביל ליצירת רובוט צילומי שלא חושב, שלא מביע עמדה, שלא מרגיש. נקבל צלם שמצלם תמונות שנראות בדיוק כמו של המומחה רק שהן יהיו חסרות רגש והבעה אישית. נקבל צלם שמצלם רק עבור קבלת האישור של המומחה.

    השבמחק
  2. שגיא ייתכן.
    מיון אפרוחים היא דוגמא פשוטה של 'כן'ו'לא'.
    במאמר כהנמן מספר גם על אדם שלמד לשחק כך פוקר ברמה מקצועית.
    פוקר כידוע הוא משחק של הרבה מעבר ל'כן' ו'לא'.
    דבר חשוב נוסף, כהנמן אומר שתקרת הזכוכית של מי שלומד בצורה הזאת היא הרמה של המדריך, ולא מעבר.

    השבמחק
  3. שגיא ייתכן.
    מיון אפרוחים היא דוגמא פשוטה של 'כן'ו'לא'.
    במאמר כהנמן מספר גם על אדם שלמד לשחק כך פוקר ברמה מקצועית.
    פוקר כידוע הוא משחק של הרבה מעבר ל'כן' ו'לא'.
    דבר חשוב נוסף, כהנמן אומר שתקרת הזכוכית של מי שלומד בצורה הזאת היא הרמה של המדריך, ולא מעבר.

    השבמחק
  4. גם בפוקר התוצאות הרצויות הן דיי מקובעות למספר של צרופים רצויים.
    כאשר התוצאה הסופית של המשחק היא עדיין "כן ולא", "אפס ואחד" - "רווח או הפסד".

    בצילום, אם המומחה יגיד לך לצלם רק בצורה מסויימת או להגיע לרק לתוצאה מסויימת אז הלכה היצירתיות. כשזה מגיע לתחומים אמנותיים, דעתו של המומחה מושטטת בעיקר על טעמו האישי. השאלה היא האם אתה רוצה לקלוע לטמעמו של X או לעשות מה שאתה חושב שהוא מתאים לך יותר.

    ליווי של מומחה מתאים לשלב מאד קצר ממש בתחילת האבולוציה הצילומית, הרבה לפני הרמה שבה מתחילים לפתח סגנון אישי וזאת על מנת היצירתיות של הצלם לא תקובע ותוגבל. היכולת לקחת את הבסיס הזה של הליווי הקצר והמוקדם ולמנף את זה לסגנון אישי ויצירתיות כבר תלויה ביכולות של הצלם וכאן בהחלט בא לידי ביטוי אותו כשרון מולד.

    השבמחק
  5. שגיא אני לא מדבר על ליווי קונבנציונלי של מומחה.
    תחשוב על אתר דמיוני שבו אתה מעלה את התצלום שלך, ואומרים לך אם הוא טוב או לא טוב בלי להתייחס לשם המשתמש שלך, לרמת ההשתתפות שלך באתר הזה, או כל שיקול זר אחר.
    זה לא מומחה שנותן לך כלים של לוגיקה בסגנון של החשיפה צריכה להיות כך או כך, והקומפיזיציה צריה להיות כך או אחרת.
    אומרים לך סוג של 'כן' או 'לא'
    תחשוב שבשבועות הראשון אתה תקבל 50 אחוז 'לא'
    בשבועות לאחר מכן 30 אחוז 'לא' ולאחר כמה חודשים לא תשמע 'לא' כלל.
    בלי לקבל את הסגנון של המדריך או האינטואיציה שלו.
    הסגנון שתפתח יהיה שלך, האינטואיציה היא שלך.
    זו תיאוריה ששוה להרהר בה.

    השבמחק
  6. שגיא אני לא מדבר על ליווי קונבנציונלי של מומחה.
    תחשוב על אתר דמיוני שבו אתה מעלה את התצלום שלך, ואומרים לך אם הוא טוב או לא טוב בלי להתייחס לשם המשתמש שלך, לרמת ההשתתפות שלך באתר הזה, או כל שיקול זר אחר.
    זה לא מומחה שנותן לך כלים של לוגיקה בסגנון של החשיפה צריכה להיות כך או כך, והקומפיזיציה צריה להיות כך או אחרת.
    אומרים לך סוג של 'כן' או 'לא'
    תחשוב שבשבועות הראשון אתה תקבל 50 אחוז 'לא'
    בשבועות לאחר מכן 30 אחוז 'לא' ולאחר כמה חודשים לא תשמע 'לא' כלל.
    בלי לקבל את הסגנון של המדריך או האינטואיציה שלו.
    הסגנון שתפתח יהיה שלך, האינטואיציה היא שלך.
    זו תיאוריה ששוה להרהר בה.

    השבמחק
  7. אבל כל הנק' היא, מיהו אותו מומחה שאורמ לך "כן" או "לא"?

    וסתם בשביל המחשת הפואנטה -
    אני לומד עכשיו קורס צילום, שיש לו 3 מדריכים שונים. לכל אחד מהם ראיית עולם שונה לחלוטין, למרות שמדובר באותו התחום. תמונות שמלהיבות מאוד אחד מהם, בקושי מדברות אל אחר...

    השבמחק
  8. אני לא מסכים. מי החליט שאותו אתר הוא באמת מומחה?

    זה בדיוק מה שקורה בפורומים, צלם חדש שמגיע מתחיל לקבל ביקורות מותיקי הפורום ולאט לאט הוא מתחיל לצלם בסגנון שיתאים לדעת הקהל של אותו פורום... אין כאן שום יצירתיות אלא נפילה לתבנית אסטטית שעובדת ולרוב נטולת כל תוכן מעניין או רגשי.

    זה לא משנה אם התגובות הם "כן או לא" או יותר מפורטות, הפירוט מקצר את התהליך עבור הצלם להגיע לאותה תבנית של הצלחה בדעת הקהל של הפורום.

    היכולת להצליח לייצר צילומים שיפגעו כל הזמן ב"כן" של אתר כזה או אחר לא תהפוך אותך לצלם טוב יותר, להפך אתה תהפוך לאחד מיני רבים שמצלם טכנית מעולה אבל ללא שום יחוד או אמירה אישית.

    אני כותב זאת מניסיון אישי ששיניתי את כל הדרך שבה אני מצלם על מנת לקבל ביקורות חיוביות בפורום ולקח לי זמן להחלץ מזה ולחזור לצלם לפי האינטואציה שלי שהייתה קיימת אצלי בצילום וציור שנים לפני המצאת האינטרנט...

    השבמחק
  9. חברים. כתבתי "אתר דמיוני".
    בפוסט שלי כתבתי בדיוק את המילים "איך תדעו מי הוא המומחה"
    זוהי תיאוריה, תדמיינו עולם אידאלי ותחשבו על הקונספט.

    מעבר לכך. נניח שהחלטתי שמבחינתי האתר 1X הוא ה"מומחה"
    (שלחתי לשם מספר תמונות אבל האמת שאני כלל לא גולש בו)
    ולאחר תקופה מסויימת, כל תמונה שאני מצלם נכנסת לאתר.
    מי אמר שכל אחת מהתמונות האלה לא תהיה בה אמירה אישית
    ולא יהיה בה שום ייחוד?
    אולי ההיפך הוא הנכון.

    השבמחק
  10. חברים. כתבתי "אתר דמיוני".
    בפוסט שלי כתבתי בדיוק את המילים "איך תדעו מי הוא המומחה"
    זוהי תיאוריה, תדמיינו עולם אידאלי ותחשבו על הקונספט.

    מעבר לכך. נניח שהחלטתי שמבחינתי האתר 1X הוא ה"מומחה"
    (שלחתי לשם מספר תמונות אבל האמת שאני כלל לא גולש בו)
    ולאחר תקופה מסויימת, כל תמונה שאני מצלם נכנסת לאתר.
    מי אמר שכל אחת מהתמונות האלה לא תהיה בה אמירה אישית
    ולא יהיה בה שום ייחוד?
    אולי ההיפך הוא הנכון.

    השבמחק

Google Analytics Alternative