יום שני, 22 באוגוסט 2011

בזכות עדשות הפריים - חלק 318

הצלם Nick Rains יצא לטיבט כמדריך של סדנה. הוא השתמש במצלמה שבדרך כלל לא נחשבת כמתאימה במיוחד למסעות. בחירתו אילצה אותו להשתמש בעדשות פריים בלבד. הוא בחר בשלוש עדשות. אם אתם חושבים שזה מעט מדי, תתפלאו לקרוא שבסופו של דבר הוא השתמש במהלך הסדנה רק בשתיים מהן. הנה פסקה קצרה מתוך הדיווח שלו:
Essentially what I ended up doing was actively looking for shots that I could take with the lenses I had, rather than worrying about shots I couldn't take with lenses I didn't have. Limiting your gear to the basics frees your mind up to look for shots rather than wasting time swapping lenses or worrying about what lenses to take each day.
זאת נקודה שכבר התייחסתי אליה פה ושם בבלוג הזה, אבל Rains היטיב לנסח אותה: ציוד מוגבל משחרר את הצלם מהתחבטויות ומאפשר לו להתרכז בסצנות שלפניו. במקרה של עדשות פריים, הצורך לבחור במרחק ובשדה הראיה נחסך. נשיאת עדשת פריים אחת ויחידה תחסוך אפילו את ההחלטה איזו עדשה להרכיב על המצלמה.
שימוש בעדשות פריים בלבד נראה אולי כבחירה סגפנית, אבל אם תחשבו על כך לרגע תיווכחו שאין בכך מגבלה אמיתית (כל עוד העדשה הנבחרת מתאימה לסצנה המצולמת). פשוט, במקום לחשוב מסגור הנושא, עם או בלי הקונטקסט שלו, הצלם מתרכז בבחירת הרגע שבו יחשוף. המסגור כבר טבוע במידה רבה באורך המוקד של העדשה.
צלמים מתחילים רבים חוששים מהשארת אורכי מוקד בלתי "מכוסים" בין עדשות הזום שלהם. הרעיון של שימוש בצמד עדשות כמו 17-50 ו-70-300 רדיקלי כל כך עד שהוא אפילו אינו עולה בדעתם. צלמים מנוסים יותר, בעיקר כאלה שכבר הצטיידו בעדשת פריים מהירה, חוששים מכך הרבה פחות. הם כבר מבינים שאורך המוקד הוא יותר עניין של הצהרת כוונות. למספרים אין משמעות אבסולוטית. הצלם יכול לבחור את המרחק שלו מנושאיו בהתאם לאורך המוקד מבלי שהפרספקטיבה הליניארית תשתנה באורח ניכר. כך, אין הבדל מהותי בין עדשת 28 מ"מ לעדשת 35 מ"מ. קל וחומר שאין הבדל מהותי בין עדשת 85 מ"מ לעדשת 135 מ"מ.
לאחר שהצלם בחר את הז'אנרים והסגנונות החביבים עליו הוא יוכל להסתפק בשתי עדשות פריים. לכל היותר שלוש. כל צלם. מדוע עדשות פריים ולא עדשות זום? מפני שהן מאפשרות גמישות יצירתית רבה יותר: בעומק השדה, במגוון תנאי תאורה ואפילו בקומפוזיציה. עדשות הזום, שהן לכאורה הגמישות יותר, כולאות את היצירתיות בסד. לא רק בגלל הצמצם הצר יותר שמאפיין את רובן. ראשית, הן גדולות ומושכות תשומת לב. שנית, הן מכתיבות ראיה פסיבית, מרוחקת, עצלה. ולבסוף, הן גורמות לצלם לחשוב על טכניקת הצילום במקום להתרכז בראיה. נסו זאת בעצמכם: צאו לצלם עם עדשת פריים אחת בלבד ותראו כמה שזה משחרר.
.

2 comments:

  1. גלעד מלנקי23.8.2011, 9:47

    אכן כן וזה אני אומר אחרי שקניתי ומכרתי בחצי מחיר לאחר שנה, עדשת 70-300 כי אני "חייב" שתהיה לי כזאת. רק מה, חסכתי, קניתי סיגמא ... כבדה ולא מפקסת.... לעומת זאת 50מ"מ קניתי כי זולה ויאללה שיהיה ו.. wow איזה עולם חדש נגלה לפני!

    השבמחק
  2. גלעד,
    דבריך מדגימים היטב את הפוסט של היום.

    השבמחק

Google Analytics Alternative