יום שישי, 22 באפריל 2011

חדות סלקטיבית ומגבלות הצמצם הרחב

החדות הסלקטיבית היא תכונה אופטית ייחודית לצילום: אנחנו לא מציירים כך ובוודאי שאיננו רואים כך, אבל מאחר שהיא כבר שם אנחנו משתמשים בה. חובבי צילום מתחילים רבים אינם יודעים להגדיר בדיוק מה מאפיין את אותו "מראה מקצועי" שהם מחפשים. ניסיוני מלמד שיש בו שילוב של שלושה מרכיבים: טווח דינאמי רחב שממלא את רוב שטח התצלום בפרטים, צבעים רוויים ו"טבעיים" שמעניקים למתבונן תחושה כאילו הוא נמצא בסצנה המצולמת וחדות טובה, אם כי סלקטיבית, שמסייעת למתבונן להתמצא בסצנה המצולמת ומכוונת את מבטו אל הנושא. ארבעה גורמים משפיעים על האפקטיביות של הפרדת הנושא מהרקע באמצעות חדות סלקטיבית:
  • היחס בין מרחק הנושא מהמצלמה לבין המרחק שלו מעצמים אחרים בסצנה
  • אורך המוקד
  • מפתח הצמצם של העדשה
  • שטח המדיום הרגיש לאור - הפילם או החיישן
אין ספק שהגורם המשפיע ביותר הוא יחס המרחקים. הדבר בא לידי ביטויו הבולט ביותר בצילום מאקרו, בו עומק השדה רדוד כל כך עד שיש להשתמש ב"העמסת פוקוס" כדי לקבל נושא מפורט מספיק. מאידך, הפרדה בין שני מישורים סמוכים באמצעות חדות סלקטיבית היא בלתי אפשרית.
שני הגורמים הבאים קשורים זה לזה באופן הדוק, כי כושר הפרדת הפוקוס נמצא ביחס ישר לקוטרו (המוחלט) של עיגול האור התחום בצמצם. מחלקים את אורך המוקד האמיתי של העדשה במספר ה-F שלה. כך למשל, קוטר הצמצם המירבי של עדשת 55 מ"מ בעלת צמצם f/3.5 הוא 15.7 מ"מ, קוטר הצמצם המירבי של עדשת 85 מ"מ בעלת צמצם f/1.8 הוא 47.2 מ"מ ואילו קוטר הצמצם המירבי של עדשת 200 מ"מ בעלת צמצם f/2.8 הוא 71.4 מ"מ.
הגורם האחרון, שטח המדיום הרגיש לאור, איננו משפיע באופן ישיר על כושר הפרדת הפוקוס אבל הוא משפיע על מרחק המצלמה מהנושא: ככל שהמדיום גדול יותר כך יידרש מרחק צילום קטן יותר על מנת לכלול אובייקט נתון במסגרת הפריים משום שאורך המוקד האפקטיבי של עדשה קטן עם הגדלת המדיום. כשמקטינים את מרחק המצלמה מהנושא כושר הפרדת הפוקוס גדל.

כאן המקום לומר משהו על עדשות מהירות: העובדה שעדשה מצוידת בצמצם רחב כגון f/1.4 או f/1.8 אין בה כדי להעיד על איכות התמונה במפתח הצמצם המירבי. ברוב* העדשות האלה, תצלומים המופקים בצמצם פתוח סובלים מאיכות טכנית ירודה שבאה לידי ביטוי בהאפלת פינות, באברציות כרומטיות בולטות, בחוסר חדות ניכר וב"טבעות אור" באזורים שמחוץ לתחומי עומק השדה. אין להכחיש שהמראה האופייני למפתח צמצם רחב הוא ייחודי ועשוי להוסיף "אווירה" חלומית לתמונות, אבל הוא שונה מאד מהמראה ה"מקצועי" שאת מאפייניו מניתי למעלה. עדשות מהירות מצטיינות על פי רוב באיכות בניה גבוהה (הן מיועדות לצלמים מקצועיים ולכן יקרות יחסית) ובאיכות תמונה גבוהה מאד במפתחי צמצם מיטביים (על פי רוב f/2.8 או סגור יותר). הן עשויות להגביר את בהירות העינית (הדבר תלוי גם במבנה העינית עצמה) ומאפשרות, בלית ברירה, פתיחה של הצמצם למפתח גדול, אבל אם השיקול העיקרי ברכישת עדשה כזאת הוא קבלת עומק שדה רדוד - מוטב לחשוב שנית. עדשה בעלת אורך מוקד גדול יותר או פשוט התקרבות אל הנושא ישיגו את אותה מטרה במחיר נמוך יותר ובאסתטיקה "קונבנציונאלית" יותר.

* בעדשות מהירות אחדות ניתן לצלם בצמצם פתוח מבלי "לשלם" באיכות התמונה. הקבוצה הזאת כוללת את עדשות Summilux ו-Noctilux של לייקה, את עדשת 50mm f/1.7 SMC-M של פנטקס, את עדשת 20mm f/1.7 ASPH של פאנסוניק ואולי שתיים או שלוש עדשות נוספות.
 
.

7 תגובות:

  1. תיקון קל - אני לא מכיר ואין לי ניסיון עם העדשות של לייקה אבל הפנסוניק 20מ"מ הנ"ל מגיעה לחדות מקסימלית במרכז רק ב f/4 והשוליים הקיצוניים מגיעים לחדות מקסימלית ב f/8.

    צריך לזכור גם שהמצלמות בפורמט המיקרו 4/3 מבצעים תיקונים (גם לקבצי ה raw) ומטפלים בבעיות אופטיות כאלו ואחרות. בסה"כ אם בוחנים את העדשה ללא התיקונים אז מדובר בעדשה דיי בינונית בהשוואה לעדשות פריים ל DSLR שעולות רבע כמו הניקון 50mm f/1.8

    אם לא נחטט ברמת הפיקסל אז בהחלט ניתן לומר שהיא נותנת יופי של תוצאות ב 1.7 אבל אם לא נחטט ברמת הפיקסל אז אפשר להגיד את זה על כל עדשה.

    השבמחק
  2. שגיא, לא התייחסתי לחדות המקסימלית או לתיקונים אוטומטיים וכו'. השאלה היחידה שעומדת לנגד עיני היא פרקטית: האם איכות התמונה - כפי שהיא מתקבלת מהמצלמה - בצמצם פתוח טובה. לגבי העדשה הספציפית הזאת התשובה לשאלה זו חיובית. התנסיתי בכמה עדשות יקרות יותר שאיכות התמונה שלהן בצמצם פתוח הרבה פחות טובה.

    השבמחק
  3. אני מבקש להוסיף לרשימה העדשות המהירות שאיכות התמונה לא נפגעת בהן את הניקון 35 1.8. לראייה:
    http://bazzazx.deviantart.com/art/Mickey-Knows-189127812?q=gallery%3Abazzazx%2F24526164&qo=56

    הפואנטה האחרונה מעניינת. הבעיה עם עדשות טלפוטו היא שהן לרוב מגיעות עם צמצם סגור יחסית והרבה יותר יקרות בצמצמים הפתוחים מעדשות 35-50. אז קשה יותר לצלם איתן בתנאי תאורה לא מושלמים, ובמקומות סגורים גם אי אפשר לעשות איתן זום אאוט, כך שהעצה היעילה באמת בפוסט היא לשלוט בעומק השדה על ידי התקרבות לנושא והתרחקות ממנו.
    התמונה שבסוף הפוסט מוצלחת - אני שואל את עצמי אם היא באמת חיוורת כל כך במציאות או שזה משהו בעיבוד.

    השבמחק
  4. Bazzaz,
    בתצלום שהפנית אליו המיקרו-קונטרסט שטוח מאד. זה אחד הפגמים המאפיינים צמצם רחב. התופעה בולטת גם בתצלום שצירפתי לפוסט (לכן התמונה "חיוורת").

    בעניין השימוש בעדשות ארוכות, נכון - יש להן מגבלות משלהן.

    השבמחק
  5. אני חושב שהתשובה לשאלה "האם איכות התמונה - כפי שהיא מתקבלת מהמצלמה - בצמצם פתוח טובה" תלויה באיך אתה בוחן את התוצאה ומה הסף שלך שתוצאה "טובה" אני חושב שעבור ז'אנרים מסויימים כמעט כל עדשה תתן תוצאות מספקות.

    היכולת לצלם בצמצם פתוח היא פשרה כמובן בחדות אבל התועלת שבעדשה כזאת עבור צילומים באור נמוך היא דיי גבוהה.
    עבור הפרדת הנושא מהרקע (מטרת המאמר) אני מסכים איתך שהצמצם הוא בחשיבות דיי אחרונה אם ניתן לקבל את התוצאה ע"י העמדה נכונה של האובייקט ביחס למצלמה ולרקע, אבל לא תמיד זה אפשרי וכאן הצמצם בא לעזרה, כמו שאומרים - כשאין ברירה אז אין ברירה.

    בגלל שתייגת את המאמר גם תחת "איך לחסוך כסף" אז אני מסכים שעבור רוב השימושים אין צורך בעדשת צמצם פתוח, בטח לא בעדשות זום לצרכים היומיומיים וברוב המקרים עדיף זום יותר גדול על פני צמצם גדול וקבוע. אך בהחלט יש מקום בכל תיק בעדשת פריים מהירה אחת לפחות. אני ממליץ להחליט על אורך המוקד שלה בהתאם לסטיטסטיקה של שימוש באורכי מוקד ולקנות את זאת שהכי קרובה לאורך המוקד שהכי בשימוש (אלא אם מחליטים לקנות מס' עדשות שכאלו...)

    השבמחק
  6. שגיא,
    לעדשות פריים, ובמיוחד למהירות שבהן, יש יתרונות גדולים בכל מה שנוגע לראיה, לקומפוזיציה וליצירתיות. אני מסכים אתך שכדאי לכל אחד להתנסות בצילום עם עדשת פריים (כשהתחלתי לצלם לא היו הרבה ברירות). תודה לך עבור ההערה הזאת.

    השבמחק
  7. אחלה פוסט :-) תודה ששיתפת (כמו תמיד) עם ההבחנות המלומדות שלך
    סופ"ש מעולה - תומר

    השבמחק

Google Analytics Alternative