יום שני, 16 באפריל 2012

חזרתי

אני מבקש להודות לאייל ולמיכאל שסייעו להחזיק את הבלוג בחיים בזמן היעדרי.
הפוסט על ה-EE2 העלה בי זכרונות נעימים. אתם יודעים, פעם השתמשו במצלמות האלה "ברצינות". זאת היתה המצלמה ה"משפחתית" של הורי בסוף שנות השבעים ובראשית שנות השמונים ואני חב לה רבים מזכרונות ילדותי. זאת היתה גם המצלמה איתה נחשפתי לעיסוק הזה. האפשרות להפיק שבעים ושניים תצלומים מסרט אחד נראית כיום כעניין של מה בכך, אבל בתקופות אחרות היתה לה משמעות. מצד שני, כשמשהו השתבש בפיתוח הכאב היה גדול יותר. זכור לי סרט אחד שחשפתי ביום חורף סוער במיוחד לצורך עבודת הביוטופ שלי בבית הספר, שכולו ירד לטמיון. אילו תמונות היו שם... הארוע המצער הזה גרם לי לאמץ את טכנולוגיית הרפלקס ולהחליף את עדשת ה-28 מ"מ הקבועה בעדשת 50 מ"מ מתחלפת (לפחות באופן תיאורטי).
ח"י ה"טיפים" מאת מיכאל גורמים לי לחייך. הצד הטכני של הצילום מציע עניין אינסופי לכולנו, אבל אני מעדיף להתרכז בצדדים אחרים שלו (מבלי להיכנס לוויכוח אילו מן ההיגדים האלה רלוונטיים לאילו סיטואציות). Less is more, רבותי. לפחות ברוב המקרים.

בשבועיים האחרונים שהיתי באנגליה ,בביקור משפחתי. בחרתי להתנתק מן הרשת לכל אורך התקופה הזאת כי נזקקתי למנוחה. הכתיבה סחטה ממני הרבה אנרגיה בחודשים האחרונים. בין בילוי לטיול היה לי זמן רב לקרוא, להרהר ולפתח תובנות. לא רק על ענייני צילום. למשל, חשבתי על החברה הניאו-פיאודלית שלנו, על סולידריות, על מקומו של האזרח בתרבות הקפיטליסטית שאנחנו גאים כל כך להיות חלק ממנה. חשבתי על העליבות שברכושנות, על הבזבוז שבשאיפה ליצור חפצים יפים (האם אין זו המהות של התחביב שלנו?). על כל אלה אכתוב כאן בימים ובשבועות הקרובים. וגם צילמתי. יותר מכפי שאני נוהג לצלם בדרך כלל. אני מקווה שאצליח לגבש את כל זה לכדי יצירה קוהרנטית. אבל כעת אני הולך לישון.
.

2 comments:

Google Analytics Alternative