יום ראשון, 29 באפריל 2012

להבין את רזי החשיפה בעשר דקות

אין ספק שההיבט הקשה ביותר להבנה של הצילום הוא חישוב החשיפה. אם לא די בכך שהוא מושפע משלושה פרמטרים שונים, הסקאלות שלהם לוגריתמיות והיחידות המשמשות אותם שרירותיות במקרה הטוב ומתמטיות במקרה הפחות טוב. אין פלא שרוב רובם של הצלמים חשים רתיעה עזה מהאות M שעל חוגת המצבים. ישנם צלמים שנרשמים לקורסים יקרים רק כדי להשתלם ברזי החשיפה. אחרים פשוט סומכים על המצלמות שלהם שיידעו לחשב את החשיפה בעצמן ולהפיק תוצאות ראויות.
מזה זמן מטרידה אותי השאלה כיצד ניתן להסביר את עניין הגדרות החשיפה לצלם חדש וסקרן, ואני חושב שסוף סוף מצאתי פתרון מניח את הדעת. העיקרון המנחה הוא שימוש ביחידות זהות לתיאור ערכי מפתח הצמצם, מהירות התריס ורגישות החיישן לאור. לאחר שניצור סקאלה מאוחדת נוכל להמיר אותה לסולם ערכים ליניארי שיאפשר חישוב של החשיפה באמצעות חיבור וחיסור פשוטים. הנה:
 
מפתח הצמצם: f/8 יקבל ערך חשיפה של אפס – זהו ה-sweet spot של רבות מהעדשות ולכן יאפשר קבלת חדות מירבית. מפתחי צמצם קטנים יותר יקבלו ערכים שליליים (הם מעבירים פחות אור) ואילו מפתחי צמצם גדולים יותר יקבלו ערכים חיוביים. כל סטופ יהיה שווה ערך ליחידה אחת.


מהירות התריס: מהירות תריס בת 1/125 (שמונה אלפיות השניה) תקבל ערך חשיפה של אפס – זוהי המהירות המינימלית הדרושה להקפאת התנועה של אדם מהלך הנע במקביל למישור הפוקוס. בנוסף לכך, מהירות זו קרובה להופכי של ערך ה-ISO הבסיסי במרבית המצלמות. מהירויות גבוהות יותר יקבלו ערכים שליליים ואילו מהירויות נמוכות יותר יקבלו ערכים חיוביים. גם כאן, כל סטופ יהיה שווה ערך ליחידת חשיפה אחת.


רגישות המדיום: ISO100 יקבל ערך חשיפה של אפס – זוהי הרגישות הבסיסית של מרבית המצלמות, שמציעה טווח דינאמי מירבי ורעש דיגיטלי מזערי. ערכי רגישות נמוכים יותר יקבלו ערכים שליליים ואילו ערכים גבוהים יותר יקבלו סימן חיובי. ניחשתם נכון: כל סטופ יהיה שווה ערך ליחידת חשיפה אחת.


מה שחסר להבנת השיטה הזאת הוא תאור של תנאי תאורה שונים במונחים של ערכי חשיפה, הניתן בטבלה הבאה:


על מנת לחשוף את החיישן או את הסרט כראוי בהינתן תנאי תאורה נתונים יהיה עלינו לפצות עליה. למשל, אם התאורה הנתונה בסצנה מסוימת היא -2 ערכי חשיפה אזי סכום ערכי החשיפה של מפתח הצמצם, מהירות התריס ורגישות המדיום שיתן חשיפה "נכונה" הוא 2. הקומבינציה המדויקת של הפרמטרים השונים של החשיפה איננה משנה (אם כי היא תשפיע על מידת החדות, על מידת הגרעיניות ועל הטווח הדינאמי). בדוגמה זאת נוכל לקבוע F/8, 1/125 השניה ו-ISO400, F/4, 1/1000 השניה ו-ISO800 או F/16, 1/8 השניה ו-ISO100. הכל בהתאם לסצנה, לנושא ולאמצעי הייצוב שבידינו.
הסקאלה המאוחדת מציעה יתרון נוסף: סיכום הערכים המוחלטים של שלושת ערכי החשיפה עשוי לתת לצלם הערכה טובה של איכות התוצאה הצפויה. ככל שסכום הערכים המוחלטים קטן יותר כך האיכות הטכנית של התצלום תהיה גבוהה יותר (למעט במקרה בו ערך החשיפה של מהירות התריס הוא שלילי). הצבעים המופיעים בטבלאות שלמעלה מייצגים זאת.
במקרה של שימוש בפלאש, ההפרש בין ערך החשיפה של הסצנה לסכום ערכי החשיפה של הפרמטרים של המצלמה יסייע לצלם להעריך את עוצמת ההבזקה הצפויה ואת ההבדלים הצפויים בבהירות בין קדמת הסצנה לבין הרקע.

כמה פשוט היה לחשוף באופן ידני אילו יצרני המצלמות היו מאפשרים הצגה של ערכי מפתח הצמצם, מהירות התריס והרגישות במונחים של ערכי חשיפה. במקום ערכים כאלה:


היו מופיעים בעינית הערכים האלה:


עד שיעשו זאת, עלינו להזכיר לעצמנו אחת ליום שההפרש בין f/2 ל-f/1.4 איננו קטן מן ההפרש בין f/5.6 ל-f/4.
.

2 comments:

  1. אנונימי29.4.2012, 21:05

    תקן אותי אם אני טועה, אך למיטב ידיעתי ברוב המצלמות ישנו מד אור שמשקף האם ישנה חשיפת יתר/חסר ולפיו אפשר לשנות את מפתח הצמצם/מהירות תריס/ISO כך שהחשיפה תהיה אופטימלית, ובאמת לצלם חדש ייקח זמן מסוים להשתלט על זה. אני מסכים שהיה אפשר לפשט את השיטה ולחסוך את הבלבול, אבל זה לא משהו שזמן קצר של עבודה עם המצלמה לא יכול לפתור..

    השבמחק
  2. מספר שאלות/הערות, לא התייחסת לאורך המוקד של העדשה, המספרים הבסיסיים לא יכולים להיות זהים לעדשה רחבה ולעשת זום נניח. הקפאת תנועה של אדם תלויה גם במרחק שבו נמצא האדם מהמצלמה, לא דיברנו על קרופ פאקטור, אולי כדאי לציין שהטבלאות נכונון ל50ממ בפורמט 35ממ. ובחירה בחיישן עם קרופ יש לפצות את הערכים, כמו כן גם בבחירה של עדשה שונה. הכל כמובן מסבך עוד יותר את העסק. אני אישית לא מוצא שום שימוש לידע שיש לי בנושאים האלה. אם אני מעוניין בחשיפה מאוזנת אני פשוט מפעיל את ההיסטוגרמה.

    השבמחק

Google Analytics Alternative