יום חמישי, 3 בנובמבר 2011

על סיכונים מקצועיים

צלמי האירועים המסכנים. לא רק שעליהם להתחרות בשוק בלתי אפשרי, לא רק שהם עובדים קשה יותר ונהנים מעבודתם פחות מן הצלמים בכל ז'אנר אחר אלא שהם חשופים לתביעות יותר מכולם. ולפעמים תביעות משפטיות כאלה עלולות להיות מוזרות, אם להתנסח בעדינות.
ה-New York Times פרסם היום את הסיפור הבא: מעשה באדון שתבע סטודיו לצילום ותיק ומכובד בניו יורק שש שנים לאחר ששכר את שירותיו לשם הנצחת טקס נישואיו. הוא מצא שאיכות העבודה של הצלם פגומה, כפי שקורה לפעמים. מה שהפריע לו במיוחד היה חסרונן של 15 דקות בסיום האירוע שחסרו בחומר המצולם. אותה רבע שעה חסרה מונעת ממנו את הזכרונות מהארוע המשמח. הזמן שעבר בין קבלת השירות לבין התביעה מעלה אולי תהיות, אבל החוק האמריקני קובע תקופת התיישנות בת שבע שנים במקרים כאלה, כך שמבחינה פורמאלית התביעה תקפה. העובדה שהזוג המאושר התגרש כשנה לפני הגשת התביעה ודרישתו של האדון לא רק להחזר כספי מלא של הוצאותיו בעבור שכירת הצלם אלא גם למימון של שחזור הטקס במלואו, כולל הטסת המשתתפים המקוריים ושכירת המקום שאירח אותו - הכל הגיוני ונורמלי לחלוטין. למרבה הצער, התובע אינו מצליח לאתר את גרושתו שכנראה חזרה ללטביה מולדתה.
הזוי? מצחיק? בעליו של הסטודיו הנתבע אינם חושבים כך. הוצאות ההגנה המשפטית שנגרמו להם עד עתה כבר חורגות מעבר לסכום התביעה עצמו והבירור בבית המשפט נמצא רק בראשיתו. דברים כאלה עלולים לקרות לכל צלם אירועים ולמען האמת קשה להתגונן מהם מראש. אז אם אתם מתפרנסים מצילום אירועים הרשו לעצמכם להיות ברירניים בבחירת הלקוחות שלכם.
.

2 comments:

  1. סיפור הזוי. תודה על העצה. מה החוק בארץ קובע במקרים כאלה?

    השבמחק
  2. Udi,
    אני לא יודע, אבל כדאי לתאם ציפיות לפני האירוע כדי להבטיח את שביעות רצון הלקוח. לא רק בגלל הזהירות אלא גם בגלל ההגינות.

    השבמחק

Google Analytics Alternative