כיצד אפשר לזהות צלם "רציני"? השאלה הזאת נראית אולי חסרת חשיבות, אבל היא מטרידה צלמים רבים. בעיקר צלמי ארועים. הצלם הרשמי של הארוע, זה שמקבל תשלום עבור שירותיו, איננו הצלם היחיד. כמה וכמה אורחים יופיעו עם מצלמות משובחות. למעשה, סביר אפילו להניח שהציוד שלו איננו החדיש והמשוכלל ביותר באולם. הצלם עומד בפני בעיה: עליו להוכיח את כישוריו מול קבוצה של חובבים (כמה מהם עשויים להיות טובים מאד) שמצוידים במצלמות המסוגלות להפיק תוצאות טכניות מקבילות או עדיפות. עליו להשיג עליונות. הניסיון שהצלם שלנו רכש בארועים מאותו סוג הוא יתרון גדול: הוא יודע היכן לעמוד, כישוריו בניהול קהל עדיפים וכך גם הטכניקה שלו. אבל כדי לבדל את עצמו מבעלי המצלמות ה"רציניות" האחרים עליו גם להיראות מקצועי יותר מהם. כאן נפתח "מרוץ חימוש" שנסוב סביב גודל: על הצלם שלנו לשאת את הפלאש הגדול ביותר (רצוי שיהיו ברשותו מספר פלאשים, משדרים, מטריות ורפלקטורים), החצובה הגדולה ביותר וכמובן - העדשה המהירה ביותר, זו שעדשות החובבים נראות לידה כמו צעצועי פלסטיק. זו הסיבה לכך שציוד צילום מקצועי מאז ומתמיד היה גדול וכבד. אפילו אם אין בכך שום צורך מעשי.
מצד שני, לפעמים הצלם לא רוצה שיזהו אותו כ"רציני". לפעמים האינטרס שלו הוא להיטמע בקהל ולהימנע מהתבלטות. לצורך כך בדיוק נועדו עדשות ה"פנקייק". אלה הן עדשות קטנות בעלות מבנה שטוח. אורכן אינו עולה על 25 מ"מ. אורכי המוקד של עדשות כאלה תמיד קרובים למרחק שבין העדשה למישור הפוקוס. לכן בימי הפילם רוב עדשות הפנקייק התאפיינו באורכי מוקד שבין 40-45 מ"מ. אורך מוקד כזה הוא שימושי מאד לצילום "כללי". למרבה הפלא, העדשות האלה ברובן חדות ומהירות (f/1.7-f/2.8). היתרונות שבעדשה כזאת הם שלושה:
- המשקל - בדרך כלל לא יותר מ-150 גרם. ניתן לשאת מצלמה עליה מורכבת עדשה כזאת במשך שעות רבות מבלי לחוש במשקל.
- הצניעות - העדשות האלה קטנות כל כך עד שהן אינן מזוהות עם "צלמים". מצלמה עליה מורכבת אחת העדשות האלה איננה מושכת תשומת לב רבה בצילום בלתי מבוים, דבר שנותן לצלם עוד כמה שניות מרגע שהוא מרים את המצלמה ועד שהנושאים שלו חשים בו. עדשות כאלה גם אינן מרתיעות את המצולם בסיטואציות מבוימות.
- המחיר - העדשות האלה זולות מאד יחסית לאחיותיהן האימתניות, על אף שהן לא איטיות בהרבה.
כל אלה עושים את עדשות הפנקייק לאבני חן קטנות שכיף להשתמש בהן לצרכי צילום כללי וצילום בלתי מבוים. הרכיבו אחת כזאת על מצלמת EVIL קטנה ואיש לא ישים לב אליכם.
עוד על עדשות פנקייק תוכלו לקרוא כאן.
.
בהחלט לצלמי ארועים יש היום תחרות קשה, אני בטוח שאם זוג יזמין מספר חברים אם מצלמות מרמות שונות ויאספו בסוף הארוע את כל התמונות הם יוכלו להרכיב אלבום שלא יפול בהרבה ממה שצלם ארועים ממוצע יפיק.
השבמחקלטעמי צלם ארועים טוב הוא זה שיביא את הקומפוזיציות המיוחדות ואת תפיסות הרגע הכי טובות. בכלל צילומי ארועים שמצולמים בסגנון של צילום רחוב יפיקו תוצאות מרעננות שיקצרו שבחים מאלו שיתרחו להתבונן בתמונות החתונה מעבר ל10 הראשונות בפייסבוק...
מסכים אם הצורך הקיים לפעמים שלא להתפס כמקצועי, אני מרגיש את זה טוב טוב כאחד שמצלם הרבה ברחוב, משום מה היצרניות הגדולות נדבקו לציוד שחור שנפתס כרציני ומקצועי יותר, דווקא היצרניות הפחות פופלאריות בארץ כמו פנטקס מציעות דגמים בצבעים שונים שיתפסו ע"י הכלל כמצלמה חובבנית, במקרה כזה גם גודל העדשה לא ירתיע...
מה המקבילה לDSLR?
השבמחקשגיא,
השבמחקיש בזה משהו. קשה להתייחס ברצינות למצלמה ורודה או צהובה. יש בזה הרבה חן. תודה עבור ההארה.
Bazzaz,
אין הרבה עדשות פנקייק המיועדות ל-DSLR. אני מכיר חמש בלבד: פנטקס 21, 40, 43 ו-70 וכן אולימפוס 25. נראה שרוב המשתמשים הפוטנציאליים בעדשות פריים אינם מתנגדים לנשיאת עדשות גדולות יותר.