ושוב העונה הזאת

ראשית השיא של קטיף התפוחים, בציר, אבק והופעות רוק. סימן שהקיץ מתקרב לקיצו.

.

בין אמנות ושלמות

הפסיקו לפחד. אמנות אמיתית איננה מושלמת. היא פגומה. תמיד. מפני שהיא תוצר של בני אנוש ולא של מכונות. ריבוע לבן יכול להיחשב יצירת אמנות עם או בלי שפריץ של צבע אם יש בו מסר שנוגע בך. השאיפה לשלמות טכנית, לעומת זאת, הורסת כל חלקה טובה. אתה לא יכול לבטא את מה שהרגשת ברגע החשיפה אם אתה מצלם ב-RAW ואחר כך מיישר וחותך ומסדר את הצבעים ואת החדות יפה יפה כך שיתאימו לסטנדרט האסתטי המקובל. לא. האמנות היא דטרמיניסטית. הרסנית. בלתי הפיכה. יש בה סיכון. אחרת זאת לא יותר ממלאכה.

הסיבה שבגללה התצלומים שאנחנו יוצרים חסרי השראה ובינוניים היא הזהירות המופלגת שלנו: מה יהיה אם נשרוף את השמיים? אם הצללים יתמלאו ברעש אלקטרוני? אם המיקוד לא יהיה מדויק במאה אחוזים? מה יהיה אם החולשות של הציוד שלנו יתגלו לעיני כל ונהיה ללעג ולקלס? משום מה החששות האלה גוברים על המיאוס מקלישאות, על הרתיעה מפני רדידות יצירתית, אפילו על הצורך האנושי שלנו לבטא את רגשותינו. אז אנא, הפסיקו לפחד. הפסיקו לחפש אישוש והתחילו ליצור. 

 .

ליל עיד אל פיטר, חוף הכנרת

.