יום ראשון, 22 ביולי 2012

פוטותראפיה


את התצלום הזה לא הייתי יכול ליצור לפני שהצטיידתי במצלמה הנוכחית שלי. הוא צולם בתנאי תאורה כמעט בלתי אפשריים ולמרות זאת הוא חד במידת הסביר (לפחות בתצוגה המוקטנת שהשתמשתי בה כאן). הוא אפילו נקי באופן יחסי מרעש (מידה של גרעיניות אולי היתה מיטיבה עמו). האור נופל על הנושא שלו באופן נאה ומדגיש את תווי פניו ולמרות הקונטרסט הבריא התצלום משולל אזורים שחורים לגמרי או לבנים לגמרי. אפשר לומר שזה תצלום "נכון": אין בו פגמים טכניים בולטים לעין. המצלמה עשתה עבודה טובה.
אבל אם להיות כן עם עצמי, אין בתצלום הזה משהו שיצדיק את קיומו (מחקתי אותו מן המחשב מיד לאחר שהדבקתי אותו כאן). זה עוד פורטרט סביבתי סתמי, חסר תוחלת, חסר הבעה. צילמתי אותו מכיוון שיכולתי. רציתי לבחון את מידת הסובלנות של המצלמה לשגיאות משתמש (ואכן, מן הבחינה הזאת היא חסינה יותר מכל המצלמות שהיו ברשותי עד היום). האם המצלמה הזאת תחזק את הראיה שלי? האם היא תעשה אותי יצירתי יותר? חד יותר? עדיין מוקדם לדעת (הצילום שלי נמצא עמוק בפגרת הקיץ שלו והיצירתיות שלי נמצאת כעת בשפל המדרגה כך או אחרת), אבל אני חושש שלא. האיכות הטכנית של התצלומים שלי אולי תעלה, אבל לא יהיה בכך כדי להגביר את ההנאה שלי. להיפך.
ודאי יש בכם כאלה שאינם מבינים מה אני רוצה ומדוע אני מתלונן. ובכן, לפני שהיתה לי המצלמה הזאת כמעט שלא צילמתי כך, שלא לצורך. לא הייתי מוטרד כל כך מ"ביצועים" כאלה ואחרים. צילמתי כשהתחשק לי לצלם, כשהרגשתי משהו, כשהיה לי משהו לומר. נהניתי מזה. המצלמה החדשה גורמת לצילום להיראות בעיני כמטלה מעיקה. ואולי זה רק הקיץ. בכל אופן, אם התחושה הזאת לא תחלוף עם תום הימים החמים אחזור לזמן מה לפילם. שום דבר לא בוער.
.

6 תגובות:

  1. קרא לזה - תקופת התאקלמות למצלמה.
    כשתכיר את כל היכולות והמגבלות שלה לעומק, אתה תחזור להתעסק בלראות.

    מה שאתה מתאר כאן הוא תהליך פסיכולוגי שקיים בכל קניית מוצר חדש. אנחנו תמיד בוחנים את המוצר החדש, בודקים את הגבולות ומשווים למוצר הקודם שהיה לנו.

    אנחנו בודקים כמה מהר הרכב החדש שלנו נוסע וכמה דלק הוא מבזבז, אבל זה לא אומר שמהיום ניסע מהר יותר ממה שאנחנו בדרך כלל נוסעים. אנחנו בודקים את הווליום במערכת החדשה שלנו אבל זה לא אומר שנקשיב למוזיקה בווליום שונה ממה שהתגלנו אליו עד היום (לפחות כל עוד רמת השמיעה שלנו נשמרת...) וכו'

    השבמחק
    תשובות
    1. שגיא, מצלמה היא יותר ממוצר עבורי. זה כלי יצירתי. מדיום שעליו לתרגם את המחשבות והתחושות לשפה ויזואלית. זאת המצלמה הראשונה שמתנגדת לתהליך היצירתי שלי. בעבר לא נזקקתי לתקופת הסתגלות.

      בכל אופן, תודה עבור העידוד.

      מחק
    2. שאול, גם ככלי יצירתי זה לא משנה את התהליך הפסיכולוגי.
      שלושת המצלמות הקודמות שהיו לך, היו דיי זהות מבחינת יכולות, המעבר בינהם הוא טבעי יותר. כאן קיבלת כלי חדש ליד שאתה יודע שעל הנייר יש לו יכולות אחרות והאופי האנושי שלנו דוחף אותנו לבדוק את היכולות לפני שמתחיל השימוש האמיתי.

      מחק
  2. אנונימי22.7.2012, 19:41

    זו בדיוק הבעיה עם השוואת מצלמה למכונית, כל כך גברי טיפוסי ומצד שני רדוד באותה מידה.

    השבמחק
  3. אנונימי24.7.2012, 10:09

    מורתי לצילום קוראת לזה "קדושת הפריים", שהולכת ומאבדת עם השנים את קדושתה.
    בעידן הפילם כל פריים היה מתוכנן בקפידה, העידן הדיגיטלי הפך את הפריים לזול ושטחי והמצלמות המהירות עוד יותר הקצינו את הזילות.

    השבמחק
    תשובות
    1. אתה מוזמן לחזור אחורה בזמן ולראות אם באמת התמונות היו טובות יותר, תגלוש בכל פורום לעידן הפילם ותבדוק שוב את הטענה שלך.

      מחק

Google Analytics Alternative