ה-Lunar של האסלבלאד היא אחת המצלמות המושמצות ביותר בשנים האחרונות. בבסיסה זוהי מצלמת NEX 7 מעוצבת, אבל הקרביים שלה והשימושיות שלה כמצלמה אינם אמורים לעניין את הרוכשים הפוטנציאליים. זוהי מצלמה לאספנים בלבד ולראיה החומרים מהם עשוי הגריפ שלה. העץ והעור הם חומרים אורגניים שנושאים את סימני הזמן ומפתחים שכבת פאטינה. לרוכש מובטח שהעותק שבידיו יהיה שונה במקצת מכל העותקים האחרים, במיוחד אם ירבה להשתמש בו.
מסתתרת כאן התרסה כנגד תרבות הצריכה של מוצרים אלקטרוניים: מצלמות דיגיטליות אינן מיוצרות על מנת לשמש את בעליהן לאורך זמן. יש לאלקטרוניקה שלהן תוחלת חיים נתונה הן כשלעצמה והן מן ההיבט של ההתפתחות הטכנולוגית. והנה מצלמה דיגיטלית שאיננה מתכלה, שערכה האינדיווידואלי רק ילך ויגדל עם השימוש ועם הזמן. אפילו כאשר תפסיק למלא את הפונקציה המעשית שלה היא תמשיך לתפקד כסמל, כחפץ, כהצהרה פילוסופית.
מסתתרת כאן התרסה כנגד תרבות הצריכה של מוצרים אלקטרוניים: מצלמות דיגיטליות אינן מיוצרות על מנת לשמש את בעליהן לאורך זמן. יש לאלקטרוניקה שלהן תוחלת חיים נתונה הן כשלעצמה והן מן ההיבט של ההתפתחות הטכנולוגית. והנה מצלמה דיגיטלית שאיננה מתכלה, שערכה האינדיווידואלי רק ילך ויגדל עם השימוש ועם הזמן. אפילו כאשר תפסיק למלא את הפונקציה המעשית שלה היא תמשיך לתפקד כסמל, כחפץ, כהצהרה פילוסופית.
ה-Lunar היא עסק יקר. עותק אחד יעלה כ-5000 דולרים (עם או בלי עדשת הקיט) וזה מרגיז רבים. זה מרגיז אותם מפני שהם רגילים לשלם עבור מוצרי צריכה ואפילו עבור שמות מותג, אבל לא רגילים לשלם עבור ערכים מופשטים אחרים. במקרה זה רק חמישית מהמחיר היא הוצאה פונקציונאלית וכל היתר הוא ערך מוסף סובייקטיבי. וכאן עולה סוגיה פילוסופית נוספת: האם זוהי מצלמה שימושית? ככל שתרבה להשתמש בה כך יתקצרו חייה הפונקציונאליים. מצד שני, אם תניח אותה בארון תצוגה נעול היא לא תעלה את אותה שכבת פאטינה נכספת. למה יש ערך גבוה יותר: האם ללוחות האלקטרוניים ולתריס המכאני שמאפשרים לה ליצור תצלומים או שמא לשיני הזמן ולצלקות השימוש שיעידו על כך שהמצלמה הזאת מילאה את ייעודה וסייעה למישהו להפיק דבר מה בעל ערך אמיתי?
.
